עמוד הבית / : "על יזמות, הרגלים ומהפכת הנשימה" - רון בסלר

"האני של לפני שנה צריך להביך אתכם": על יזמות, הרגלים ומהפכת הנשימה

ד"ר רון בסלר | בוגר הביזטק | מגייס 1.3 מליון לסטארטאפ שלו | מאמין שכל תואר שני חייב להסתיים בהנפקה

מי אתה רון בסלר?

ד"ר רון בסלר הוא יזם וחוקר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, המתמחה בננו-טכנולוגיה ופיזיקה של מערכת הנשימה. את דרכו בטכניון התחיל דווקא בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, משם עבר להנדסת מכונות, ועד לדוקטורט שבו הוא משלב בין עולמות הפיזיקה והרפואה.

בין לבין, הוא הספיק להקים מיזמים (ולהיכשל), להוביל את קהילת הסטודנטים לתארים מתקדמים בתוכנית לננו-מדעים, לעלות על במות כגיטריסט וזמר בלהקת "וולנס בנד", ולהפוך למרצה ומתרגל אהוד. היום הוא מוביל את הסטארטאפ Fibreath, בוגר תוכנית BizTec, שנועד להציל חיים באמצעות טכנולוגיית שאיפה פורצת דרך.

רון, התחלת בכלל באווירונאוטיקה ועברת למכונות. איך הגעת בסוף לכאן, לביו-רפואה?

"בצבא הייתי ביחידה מוטסת בחיל הים, ומאוד אהבתי הנדסה ופיזיקה. אז אמרתי - בוא נלמד אווירונאוטיקה בטכניון. נהנתי והיו אנשים מדהימים, אבל הרגשתי שזה לא באמת 'עובד' לי. לא רציתי לפתח כלי מלחמה. אחרי שנתיים בתואר החלטתי לעבור פקולטה. זה שיעור לחיים - אם משהו לא טוב ולא מתאים, תמיד אנחנו יכולים לשנות. בסוף זה היה מעבר מאוד קל, למעט קורס אחד שהכריחו אותי לחזור עליו. קורס 'זרימה בלתי דחיסה', קורס שבאווירונאוטיקה סבלתי ממנו בצורה קיצונית.

באותו רגע נפל עלייך עולמך?

"באותו הרגע כן, אבל היום רוב המחקר שלי מבוסס על הקורס הזה שהכריחו אותי לחזור עליו. אבל הפעם התאהבתי במקצוע ואז הבנתי 'זה לא המקצוע, זה המורה' - זה היה אחד הרגעים שבנו לי את התחושה שגרמה לי להפוך למתרגל ומרצה בהמשך."

עובדים במעבדה של ד"ר רון. רון בסלר (מאחור) ודן גרוייסמן, מהנדס בצוות המחקר (מלפנים).

אמרת ששינוי הוא חלק מהעניין, והיום המחקר שלך ב-Fibreath באמת מנסה לשנות מציאות עבור חולי ריאה. איך המעבר הזה מהנדסת מכונות התחבר לצורך הרפואי?

"במהלך המאסטר אבא שלי נפטר מסרטן. זה לא היה סרטן ריאות, אבל זה העלה בי את הכמיהה לחזור לרפואה. לי באופן אישי יש בעיית נשימה מהאף, ואני יכול לדמיין את התחושה של בן אדם שפוחד לקרוא לעזרה כדי שלא ייגמר לו האוויר. מחלות נשימה חסימתיות הן סיבת המוות מספר 3 בעולם, והמשאפים שיש היום עדיין לא עובדים מספיק טוב. באופן טבעי הריאה שלנו בנויה בצורה חכמה שמונעת מחלקיקים לא מוכרים להיכנס. במשאפים קיימים פחות מ-20% מגיע ליעד. אנחנו מציעים גישה חדשנית לחלוטין, שמשנה תפיסה שלא אותגרה כבר למעלה מ-200 שנה."

מדהים שבחרת דווקא את הכיוון הזה. אתה מזכיר שהריאה חכמה וקשה לחדור אותה, מה הטכנולוגיה שפתחתם במעבדה שדווקא כן מצליחה?

"ההשראה הגיעה מאסון התאומים - שם מתו 2,000 איש באסון, אבל 6,000 מתו אחרי כן כי נשמו חלקיקי אזבסט. לאזבסט יש תכונה שהם מאוד ארוכים כמו פייברים, חיצים ארוכים, ולכן חודרים את דרכי הנשימה בקלות. אנחנו יודעים לייצר פייברים כאלו במעבדה יחד עם עוד תכונות פיזיקליות, ולבדוק לאן הם מגיעים. פרופסור ג'זוואה שניטמן מתמחה בתחום הנשימה ובמעבדה שלנו הם מפתחים את מודלי הריאות המתקדמים בעולם. בניגוד לתעשייה, יש לנו מודליים עם גיאומטריה מציאותית של ריאות שמדמה את הפעולה הטבעית שלה להגנה מפני פולשים. המעבדה עזרה לגלות את החלקיקים המתאימים למשימה."

אבולוציית מודלי הראייה במעבדה, מהקמתה ועד היום

זה נשמע כמו פתרון מורכב. לפני שהגעת למחקר הזה, ניסית לפתור בעיה אחרת עם "היד הביונית" בהאקתון, וסיפרת שזה דווקא לא עבד.

"נכון. בגלל הסיבה מספר אחת שסטארטאפים נופלים: פתרתי בעיה קטנה מדי. הצורך לא היה גדול כמו שחשבתי. רק כשיצאתי לשטח ונפגשתי עם קטועי ידיים הבנתי שאני צריך לשנות כיוון. טיפ: צאו לשטח כמה שיותר מוקדם ותאמתו את התאוריות שגיבשתם מול המציאות. זה היה תהליך שבעזרתו הבנתי יותר ויותר את עולם הסטארטאפים. עם היד הביונית השתתפנו בהאקתון של הפקולטה לרפואה, זכינו במקום הראשון וקיבלנו מקום אוטומטי בתוכנית היוקרתית ביזטק, שם ראיתי חברים מהכיתה מצליחים ומופיעים בכלכליסט. פתאום הבנתי את עולם הסטארטאפים. בביזטק הבנו את כל הבעיות במחקר, בעיקר שלא היה מספיק שוק. למרות שהמיזם נפל, השתתפנו בכל הקורסים וקיבלנו המון ידע וכלים.

ומתי חזרת לביזטק בפעם השנייה?

רק 6 שנים אחר כך, אבל הפעם באתי הרבה יותר חכם. באתי אחרי הדוקטורט, אחרי שהבנתי שבעיית הנשימה זו הבעיה שאני רוצה להתמקד בה. הביזטק חידד את המיזם החדש, דייק וסגר לנו קצוות עיסקיים. הפעם לקחנו מקום ראשון.

רון בניצחון בהאקתון בפקולטה לרפואה עם פרוייקט היד הביונית. טס לחו"ל להציגו וחוזר להתחיל את הביזטק בפעם הראשונה.

בוא נדבר במספרים.

מהניצחון בביזטק קיבלנו מענק של 30 אלף ש"ח, והשתמשנו ב-12 אלף לבדיקת רגולציה ותרומה לחולי אסתמה. עכשיו הגשנו בקשה ל-1.3 מיליון ש"ח מרשות החדשנות. המענק של רשות החדשנות מדהים; המדינה מבינה שאין לנו מאגרי טבע גדולים, אבל כן יש לנו את המוח היהודי. וכדי לדחוף את הכלכלה של ישראל היא חייבת לעזור ליזמים להקים חברות טכנולוגיות שמשנות את העולם. לכן היא נותנת תמיכה כספית, כאשר האחריות והסיכון עליה.

אמרת קודם ש"הסייקל משתנה אבל הרצון לחבר קצוות זה מה שמאפיין יזם". איך זה מסתדר עם המסלול האקדמי התובעני בטכניון?

"תואר מתקדם זה 80%-90% מחקר ויזמות אישית שלך. אני חושב שהטיהאב עושים דברים מדהימים כי הם שמים את העיקרון של היזמות ולרחרח איך לפתור דרכים. צריך להגדיל את הפן היזמי באקדמיה. המטרה של תואר היא לפתוח את הראש. למשל, אני אוהב לערבב פיזיקה ומתמטיקה - מתמטיקה היא השפה שהטבע מדבר. לא נכון בעיני להפריד אותם 'זה מתמטיקה', 'זה פיזיקה'... יש תמונה שאני אוהב; בצד אחד פחיות צבע שכתוב עליהן נושאים שונים 'מתמטיקה', 'כימיה', 'אנגלית' וכו', ואז תמונה של פחיות שבורות, הכל מעורבב, צבע בכל מקום וכתוב 'Life'."

שומרים על אווירה מחויכת במעבדה, המחייך: דן גרוייסמן, מהנדס בצוות המחקר.

אתה מערבב גם מוזיקה - מנגן בגיטרה ושר. ואפילו עושה פיתוח קול, נכון?

"כן, הלמידה הכי טובה היא 'פייק איט טיל יו מייק איט' - לא במובן של לזייף, אלא ללכת על זה עד הסוף. לפני השיעור הראשון שהעברתי קניתי בגדים רשמיים, כי זה מה שהמרצים הכי טובים בעולם עושים. עשיתי גם פיתוח קול מאותה הסיבה. אנשים לא מנצלים את היכולות הווקאליות שלהם. כשאתה עושה פיתוח קול אתה נהיה מרצה טוב יותר וזכיר יותר. בעולם היזמות אתה חייב לחפש את החיובי ולתת לעצמך את ההזדמנות."

לסיום, אם סטודנט יושב עכשיו בספרייה ומתלבט אם להיכנס ל-t:hub, מה היית אומר לו?

"יש לי משפט שאני שולף מקופסה בכל בוקר: 'הדברים הרבה יותר מפחידים עד הרגע שאתה מתחיל אותם'. ברגע שמתחילים, הפחד יורד. אל תירשמו לביזטק כדי להגיד שהייתם שם, אלא בשביל ההרגל להתקדם. המטרה בחיים היא להוסיף הרגלים טובים. אם האני של לפני שנה לא מביך אותי מספיק – זה אומר שלא התקדמתי. לשם אתם שואפים. דבר נוסף הוא שאתם טובים כמו הסיפור שאתם מספרים לעצמכם, זה הגבול העליון. אז תספרו בגדול, למה להגביל?"